Welcome to Lab/Shul, an artist-driven, everybody-friendly, God-optional, pop up, experimental community for sacred Jewish gatherings based in NYC and reaching the world.

Blog

Open Letter to My Cousin, Chief Rabbi Lau (English and Hebrew Versions)

(scroll down to read the Hebrew original of this letter)

The other day, I woke at the crack of dawn to finish studying halachic rulings in time for my Jewish Law class at the Jewish Theological Seminary in New York. But as I was plugging in, social media alerts from several sources alerted me that just minutes ago the Israeli Chief Asheknazi Rabbi David Lau had slammed Naftali Bennett for visiting a school affiliated with the Conservative movement. “You can’t visit a place where the education distances Jews from tradition, from the past and future of the Jewish people,” Rabbi Lau exclaimed in a radio interview that has gone viral.

Rabbi Lau and I are first cousins. We come from the same world and share a distinguished family heritage of rabbinic leadership stretching back many consecutive generations. We spent many childhood hours together and I have a lot of affection for him and his family. But we don’t exactly live in the same present, and to my great dismay, we apparently also won’t experience a shared future in which Jews respect one another despite their differing ideologies, in the vein of machloket le-shem shamayim, an argument for the sake of heaven, the traditional values of the School of Hillel and the School of Shammai.

The Chief Rabbi went on to say: “Don’t forget that in almost every Jewish family you’ll find a religious grandfather or Haredi grandfather or even a grandfather who’s a rabbi. You won’t find many families with a Conservative grandfather. Which is to say that ultimately, when we’re looking to the future, Orthodoxy is the only right path.”

Maybe he simply doesn’t know? I’m privileged to be partner in raising three incredible kids here in New York, together with a lesbian couple who, like me, were searching for an authentic way to build a family and raise happy Jewish children — without lying to ourselves about the sexual orientation we were created with, in Divine image — in a respectful and inclusive Jewish community. We are so fortunate to have merited – and worked hard for – this reality. My kids have an American grandfather and grandmothers who grew up in the Conservative movement, established communities with great generosity of spirit, and recently even built a school in New Jersey that brings in Jewish children from all the denominations, including Orthodoxy. Many of the friends I study with are also the children grandchildren and sometimes great grandchildren of leaders in the Conservative movement, which is just a bit over 100 years old.

As I write this, instead of focusing on Jewish legal studies, I am getting ready to go to a shiva morning minyan, to comfort the mourners over the death of Rebbetzin Greenberg, a woman of valor and kindness, the widow of the important Conservative leader Rabbi Sidney Greenberg. Grandchildren and great-grandchildren have gathered every day of this Shiva to pray and study in her memory in the home of one of her granddaughters who opened a Special Needs Jewish Day School on the Upper West Side that brings in students from all denominations — again, including Orthodoxy.

It’s important to be specific in noting facts.

Many of the world’s Jews have been distanced from their Jewish roots, in large part because of baseless hatred, strict and non-inclusive halacha, and unwillingness to accept new realities. For these reasons I chose, as many generations (past and present) in many family have done, to occupy myself with spiritual education and leadership.

I’m proud to study in a respected rabbinic institution that’s over 100 years old, that bravely balances tradition and modernity, and that offers ordination to women and to LGBT students. This vital and modest movement, trying with all its might to reconcile past and present, our grandfathers’ tradition and the needs of future generations, has an important and meaningful voice that we must hear, appreciate and respect — not demean or belittle.

To Naftali Bennett: I have plenty of disagreements with you, but I invite you with a warm heart to join me this coming May for my rabbinic ordination ceremony in New York.

To Rabbi Lau, my respected cousin: We came together not too long ago at my father’s grave, where we paid joint tribute to the heritage of our forefathers. But let’s bear respect not only for our beautiful past. Here and now, let’s look together toward the future — in which there is great animosity and many foes, but also a great thirst for spirituality and religion and in which there can also be great peace emerging out of mutual support and the discovery of courageous ways to work toward the continuity of our tradition – in all its many faces.

I invite you, with great respect, out of love for our shared heritage and shared concern for the whole Jewish people, to come visit the JTS study hall on your next trip to New York, share your concerns, teach us, hear us, and engage in respectful dialogue for the sake of our children and all generations to come.

Written by Amichai Lau-Lavie


באנו אהבה לקדש (מכתב לרב הראשי לישראל, פורסם בחנוכה 2015)

באנו חושך לגרש: מה לעשות שלפעמים החושך מסמל בערות ושנאת חינם? ואיך לעשות שבמקום להיאבק בחושך ולגרשו עדיף לפעמים לבוא בדרכי נועם ולרקוד עם אלה השרויים בעלטה במקום לתקוף ולהיאבק?

אז ככה: הבוקר קמתי מוקדם במיוחד, ממש בחושך, לסיים ללמוד את התשובות ההלכתיות של ״ציץ אליעזר״ זצ״ל, הפוסק הירושלמי-חרדי החשוב, במסגרת לימודי ההלכה במסלול לימודיי לרבנות ב JTS בית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית, בניו יורק. והנה, מכמה כיוונים שונים נשלחה אלי אותה ידיעה ובה נאמר כי הרב הראשי לישראל יצא בתקיפות נגד נפתלי בנט שביקר בית ספר השייך לתנועה הקונסרביטיבית. הרב דוד לאו התראיין אמש ברדיו וקבע כי ‘אתה לא יכול ללכת למקום בו החינוך שם מרחיק יהודים ממסורת, מהעבר ומהעתיד של העם היהודי'”.

הרב דוד לאו ואני באים מאותו עבר וחולקים מורשת משפחתית מפוארת של עשרות דורות רצופים של רבנות. אני מאד מחבב אותו ובילינו הרבה שעות ילדות יחד. אבל אנחנו לא חיים באותו הווה ולצערי הרב כנראה שגם לא נחווה עתיד משותף בו חולקים יהודים כבוד זה לזה על אף השקפותיהם השונות, בבחינת מחלוקת לשם שמים, מורשת בית הלל ובית שמאי. הלוואי ואתבדה.

גם זאת אמר הרב הראשי: ״אל תשכחו, כמעט בכל משפחה יהודית תמצא סבא דתי או סבא חרדי או אפילו סבא רב. לא תמצא הרבה משפחות בהן יש סבא קונסרבטיבי. כלומר, בסופו של דבר כאשר אנו מדברים על העתיד, האורתודוכסיה היא הדרך”.

אולי הוא פשוט לא יודע? זכיתי לגדל שלושה ילדים מקסימים פה בניו יורק, עם זוג נשים לסביות שכמוני חיפשו דרך של יושרה ואמת פנימית לבנות משפחה ולגדל ילדים יהודיים ושמחים בלי לשקר לעצמנו על הנטיה המינית שבה נבראנו, בצלם אלהים, ובקהילה יהודית מכבדת ומחבקת. אשרינו שזכינו. לילדיי יש סבא וסבתות אמריקאיות שגדלו בתנועה הקונסרבטיבית, הקימו קהילות בנדיבות רבה ולאחרונה אף בנו בית ספר מקומי בניו גרז׳י שמכנס תחת קורתו לומדים ילדים יהודיים מכל הזרמים – כולל אורתודוקסיים.

גם לא מעט מחבריי לספסל הלימודים הם נכדים ונכדות של מנהיגים בתנועה הקונסרבטיבית, שבערך רק בת מאה שנה וקצת.

אני בדרכי עוד מעט למניין שבעה לניחום האבלים על מותה של הרבנית הילדה גרינברג,אשת חיל וחסד, ז״ל, אלמנתו של הרב סידני גרינברג, מנהיג קונסרבטיבי חשוב. נכדים ונינים מתכנסים שלוש פעמים ביום לתפילה ולימוד לזכרה ביניהם חרדים. אחת מנכדותיה פתחה פה בית ספר יהודי המתמחה בקשיים לימודיים וגם בין כתליו תלמידים מכל הזרמים, כולל אורתודוקסים. יש לדייק באמירת עובדות.

יהדות העולם שרויה בבערות רבה וניתוק רב מהשורשים היהודיים – הרבה בגלל שנאת חינם, צרות עין, הלכה מחמירה ולא מחבקת או מכניסת אורחים, וסירוב להכיר בפניה המתחדשות של המציאות על כל המשתמע בכך. בגלל סיבות אלו בחרתי, כדרך שעשו דורות רבים של משפחתי לפני וגם בדורות האלו, לעסוק בהנהגה והוראה רוחנית.

אני גאה ללמוד במוסד רבני מכובד בן יותר ממאה שנים, המשלב מסורת ומודרנה, שמסמיך נשים לרבנות, ושלפני תשע שנים בחר, לאחר תהליך ארוך ומורכב, להסמיך להט״ב למשרות הנהגה רוחנית ורבנית, להגדיל תורה ולהאדיר. לא כולם בתנועה ובבית המדרש היו תמימי דעים עם ההחלטה שנועדה לקדש את ״כבוד הבריות״ ולהרבות שלום ואחוה וקדושה בעולם – לכולם, בנקיטת צעד הלכתי נועז וחשוב. גדולי המתנגדים הוא הרב יואל רות׳, הממשיך ללמד בבית המדרש על אף התנגדותו מטעמים הלכתיים. את התשובות של ה״ציץ אליעזר״ בענין היחס ל״שוטה״ ולמוגבליות שונות בקהילה היהודית אני לומד במסגרת שיעורי ההלכה עם הרב רות׳ – שבקיאותו הרבה בהלכה לדורותיה ידועה ברחבי עולם. אנו יושבים יחד בכיתה על אף המחלוקת העזה בינינו ולומדים יחד בבחינת ״אלו ואלו דברי אלהים חיים.״

לתנועה הצנועה הזו המנסה בכל כוחה ליישב בין עבר ועתיד, מורשת בית סבא וצורכי הדורות הבאים, יש קול חשוב ומשמעותי שצריך לשמע וראוי להערכה ולכבוד. לא לפסילה.

יש חושך בעולם. כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן: ביחד.

נפתלי בנט, יש לי הרבה מחלוקות איתך, אבל אני מזמין אותך בלב חם להצטרף אלי בט׳ באייר הקרוב, 5.17.16 לטקס ההסמכה שלי, אי״ה, כרב בישראל, שיתקיים בניו יורק.

הרב דוד לאו שליט״א, מכובדי ובן דודי, לאחרונה נפגשנו על יד קבר אבי ז״ל, בו כיבדנו יחד מורשת אבות ואת תעוזתו העצומה של אבי האהוב שגם אתה כמוני חייב לו את חייך. הבה לא נשאר רק עם כבוד לעבר המפואר ולפרקים החשוכים של איבה ושנאה לו היו עדים אבי ואביך כה מקרוב. הבה נביט, יחדיו, פה ועכשיו, וקדימה: אל תוך החושך הקיים כיום בו רבים השונאים, רבה הבערות, רב הצמאון, וגדול השלום שיבוא מתוך אחווה וכבוד הדדי ומציאת דרכים אמיצות לעמול יחד למען שלום בית והמשך המסורת שלנו ע״פ הוראתו של הראי״ה קוק זצ״ל שישב על כסאך הרם לראשונה:״הישן יתחדש והחדש יתקדש.״

אני מזמין אותך בהוקרה ובכבוד רב מתוך אהבה עמוקה למורשת המשותפת שלנו ובדאגה משותפת לעתיד העם היהודי כולו – לבוא ולבקר בבית המדרש לרבנים בניו יורק בביקורך הבא. ולו רק להבעת דברי ביקורת ולפתיחת דו שיח של ממש, שבליבו היכרות וכבוד.

יהי לרצון אמרי פי, ויהי רצון שיעלו מעלה מעלה שלהבות ארבעת הנרות שנדליק הלילה, פה ושם, זכרון ניסים בימים ההם ובזמן הזה, ויכניסו חום וחיבה, פחות חרדה ויותר תקוה, עמוק עמוק בלבבות כולנו.

חג אורים לשמחה.


SOURCE